תערוכה בהשראת טקסטים מאת ברטולט ברכט
בהשתתפות: שוש ישראלי גרוס, מירה מיילור, טובה ברמן, אנטון גרזנוב, שלומי בן יקר
מופע המבוסס על שירי ברטולט ברכט יתקיים במועד הפתיחה.
משתתפים במופע: מיקי מרמור, אודי בונן, יובל שור, זאב טנא
אוצרת: אפי וישניצקי לוי
נעילת התערוכה: 4/10
"…כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד.
עצור!
כשהפשעים נערמים, הם נעשים בלתי נראים.
כשהסבל נעשה ללא נשא, אין שומעים
עוד את הצעקות.
גם הצעקות נופלות כגשם קיץ."
ברוח מחשבה זו נולדה התערוכה והמופע בזעקה אילמת ובדממה רועמת, העוסקים בכוחה של האמנות להגיב למציאות של משבר ומלחמה. התערוכה מהווה הדהוד חזותי לרעיון של 'גסטוס חברתי', אותו טבע ברטולט ברכט כדי לתאר מחוות, תנועות שאינן תנועות טבעיות או אסתטיות, אלא פעולות חזותיות טעונות החושפות עמדה פוליטית, אידיאולוגית. ברכט האמין בכוחה של האמנות לא רק לשקף מציאות, אלא לפעול בתוכה ולשנותה, לעורר את הקהל למחשבה, לפעולה.
גוף העבודות בתערוכה נבנה בהשראת טקסטים מאת ברכט שנבחרו על ידי האומנים עצמם. מתוך הדיאלוג האישי עם הטקסט, נבחרו העבודות שכל אחת מהן פועלת כגסטוס בפני עצמו. יחד הן מרכיבות גסטוס חזותי, חברתי טעון, מעין מחווה קולקטיבית לתקופה של קונפליקטים ואי שקט.
האם כיום בעולם רווי בדימויים שבו המידע זורם ללא הפסק ודימויים מציפים את התודעה עדיין יש ליצירה את הכוח לעכב את המבט, לעורר חשיבה הקשרית בין דימוי, טקסט, שירה ופעולה? ומהו כוחה של יצירה להביע עמדה מוסרית, חברתית ואנושית, כשקולה נשמע בתוך רעש תמידי?
שוש ישראלי גרוס יוצרת עולם כאוטי בו הדמויות מחפשות מקלט. היא מתארת סצנות של תנועה קפואה המעלות אסוציאציה של מצבי הישרדות. אנטון גרזנוב יוצר קומפוזיציות דינמיות וצבעוניות, אשר מאזכרות תמונות מוכרות של ימי מלחמות העולם. מירה מיילור מציגה מחוות המביעות חמלה, אהבה או אולי פחד, בושה ובקשת סליחה. שלומי בן יקר מציג דימויי גוף במצבים של צער ותלישות. טובה ברמן יוצרת מיזוג פיוטי בין טבע עירום לבין גוף אנושי נעדר. דימוי של קיום שברירי, במרחב המתקשה להציע אחיזה.
התערוכה מייצרת מרחב שבו אמנות חזותית משולבת עם ממד פרפורמטיבי כפעולה אמנותית שלמה המציבה אוסף מחוות הקוראות יחד להתבוננות ביקורתית ואולי גם אופטימית בימים של קושי ומשבר.
הציטוטים בתערוכה מתוך:
– מסע צלב של ילדים, ברטולט ברכט
– גלות המשוררים, מבחר שירים 1914-1956, תרגם ה. בנימין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
– אמא קוראז', תרגום שמעון זנדבנק, עם עובד, 1987
תערוכה בהשראת טקסטים מאת ברטולט ברכט
בהשתתפות: שוש ישראלי גרוס, מירה מיילור, טובה ברמן, אנטון גרזנוב, שלומי בן יקר
מופע המבוסס על שירי ברטולט ברכט יתקיים במועד הפתיחה.
משתתפים במופע: מיקי מרמור, אודי בונן, יובל שור, זאב טנא
אוצרת: אפי וישניצקי לוי
נעילת התערוכה: 4/10
"…כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד.
עצור!
כשהפשעים נערמים, הם נעשים בלתי נראים.
כשהסבל נעשה ללא נשא, אין שומעים
עוד את הצעקות.
גם הצעקות נופלות כגשם קיץ."
ברוח מחשבה זו נולדה התערוכה והמופע בזעקה אילמת ובדממה רועמת, העוסקים בכוחה של האמנות להגיב למציאות של משבר ומלחמה. התערוכה מהווה הדהוד חזותי לרעיון של 'גסטוס חברתי', אותו טבע ברטולט ברכט כדי לתאר מחוות, תנועות שאינן תנועות טבעיות או אסתטיות, אלא פעולות חזותיות טעונות החושפות עמדה פוליטית, אידיאולוגית. ברכט האמין בכוחה של האמנות לא רק לשקף מציאות, אלא לפעול בתוכה ולשנותה, לעורר את הקהל למחשבה, לפעולה.
גוף העבודות בתערוכה נבנה בהשראת טקסטים מאת ברכט שנבחרו על ידי האומנים עצמם. מתוך הדיאלוג האישי עם הטקסט, נבחרו העבודות שכל אחת מהן פועלת כגסטוס בפני עצמו. יחד הן מרכיבות גסטוס חזותי, חברתי טעון, מעין מחווה קולקטיבית לתקופה של קונפליקטים ואי שקט.
האם כיום בעולם רווי בדימויים שבו המידע זורם ללא הפסק ודימויים מציפים את התודעה עדיין יש ליצירה את הכוח לעכב את המבט, לעורר חשיבה הקשרית בין דימוי, טקסט, שירה ופעולה? ומהו כוחה של יצירה להביע עמדה מוסרית, חברתית ואנושית, כשקולה נשמע בתוך רעש תמידי?
שוש ישראלי גרוס יוצרת עולם כאוטי בו הדמויות מחפשות מקלט. היא מתארת סצנות של תנועה קפואה המעלות אסוציאציה של מצבי הישרדות. אנטון גרזנוב יוצר קומפוזיציות דינמיות וצבעוניות, אשר מאזכרות תמונות מוכרות של ימי מלחמות העולם. מירה מיילור מציגה מחוות המביעות חמלה, אהבה או אולי פחד, בושה ובקשת סליחה. שלומי בן יקר מציג דימויי גוף במצבים של צער ותלישות. טובה ברמן יוצרת מיזוג פיוטי בין טבע עירום לבין גוף אנושי נעדר. דימוי של קיום שברירי, במרחב המתקשה להציע אחיזה.
התערוכה מייצרת מרחב שבו אמנות חזותית משולבת עם ממד פרפורמטיבי כפעולה אמנותית שלמה המציבה אוסף מחוות הקוראות יחד להתבוננות ביקורתית ואולי גם אופטימית בימים של קושי ומשבר.
הציטוטים בתערוכה מתוך:
– מסע צלב של ילדים, ברטולט ברכט
– גלות המשוררים, מבחר שירים 1914-1956, תרגם ה. בנימין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
– אמא קוראז', תרגום שמעון זנדבנק, עם עובד, 1987