זיכרונות והרהורים

השקת ספרו של כוכי דוקטורי

"שבט של אחד" הוא מחווה למסלול חיים של תהפוכות, הישרדות, התמדה ועיקשות. בתיאור המעבר מעיראק לישראל ומישראל לארה"ב, כוכי לוקח את קוראיו למסע שהוא יותר מאשר מעבר בין קהילות שונות. סיפור חייו אינו רק הוקרה לחיפוש אחר ההצלחה – עולם האמנות וחופש המחשבה הפכו עבורו דרך חיים.

מנחה:
ד"ר זמירה פורן ציון
משתתפים:
צביה ולדן, לני פנק דוקטורי, דן ירדני
מוזיקה:
נדב גביר

* בערב יוצג וידאו מהעבודות של האמן

"כבחור צעיר, חיפשתי אחר התחום שבו אוכל להצטיין. חייתי בעולם ללא הכישורים או התשוקה לדבר מסוים. הגעתי ארצה כילד בן עשר ולא הייתה לי הזדמנות של ממש לפתח יכולת טובה לביטוי אינטלקטואלי בשפה העברית. הכישורים הלשוניים המוגבלים בשפת האם שלי – הערבית וגם בעברית שדיברתי במדינתי המאמצת – ישראל, גרמו לי להסתייג מהעיסוק במקצועות שדורשים שליטה בשפה.

הלימודים העיוניים דרשו ממני מאמץ והשקעה רבה, בעוד שהכוחות שעמדו לרשותי, הן מבחינת הזמן שהלימוד העיוני דרש ממני והן מבחינת המשאבים האחרים, היו מוגבלים ולא יכולתי להתמסר לכך.

בניסיון למצוא את עצמי ואת העיסוק המתאים לי, הייתי כסירה אבודה בלב ים המחפשת אחר כוכב הצפון שיכוון את דרכה לנמל מבטחים. בחיפוש אחר היכולות האוטנטיות שלי והכישרונות שאני עשוי להתבלט בהם, התחלתי להתבונן עמוק לתוך עצמי.

בהשראתו של אבי, שהיה צורף במקצועו, מצאתי את חבל ההצלה שלי בעולם הפיזי. הבנתי שהיתרון היחסי שלי, נעוץ באופן בו אני משתמש בידיי וביכולותיי ליצור. ביכולת שלי לעיצוב החומרים הפיזיים, הן בידיי והן במוחי, הייתה טמונה ההזדמנות שלי לממש את ייעודי"

כוכי דוקטור נולד בעירק. כמו יהודים רבים באותה תקופה, הגיע לישראל בשנת 1949, מתוך תקווה למצוא בית חדש במדינה הצעירה. בהמשך עבר לניו יורק שם למד בבית הספר לאמנות של מוזיאון ברוקלין. הוא התפתח לאמן מוערך ושם הוא חי ויוצר כיום. יצירותיו הוצגו בגלריות ומוזיאונים רבים בעולם. ספר זה נולד מתוך רצון להתבונן על העבר, בעיניים של אמן בוגר.

תודה והערכה:
פריסקה יושקה, לאני פאנק דוקטורי ודיימה פייג' על שעזרו לי לספר את הסיפור שלי
מרטי, היירס ואנדריאה ג'נטל על כל התצלומים בספר
רוית חביב על תרגום ועריכה בעברית