סרט דוקומנטרי
מהא, בת למשפחת פליטים פלסטינית ילידת לוב. ב 1948 המשפחה נאלצה לעזוב את בית המשפחה המפואר שבוואדי חנין (כיום נס ציונה).
משחר ילדותה שמעה מהא סיפורים על החיים בפלסטין ועל הארמון שנבנה ע"י סבא-רבא שלה. הסרט מלווה את מהא בחקירת גורל הארמון, שהפך עם השנים לסמל עבור המשפחה כולה. היא מבקרת בארמון עם בתה ונכדותיה, נחשפת למצבו המוזנח כיום, לחומר כתוב, לעדויות מוקלטות ומפגשים אנושיים שמביאים את סיפור הבית לפני ואחרי 48.
המסע מפגיש בין המציאות לבין תחושותיה ומחדד את חוויית הפליטות ושאלות על זהות ושייכות, במיוחד לאחר אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה שמטלטלת את חייה.
יוצרות: תמנע פתר ואביטל גלעזר
הסרט דובר עברית, אנגלית וערבית עם כתוביות בעברית
אורך הסרט: 45 דקות
יוצרות: תמנע פתר, אביטל גלעזר
משתתפים
מהא אלתאג'י
ג'מאל דגש
יונת תמיר קנטור
יעקב ניר
נינה צור – בתפקיד הילדה (אילוסטרציה)
לילה תאג’י סליבה
ג’נה סליבה
מיה סליבה
צילום: אביטל גלעזר, תמנע פתר
עריכה: אביטל גלעזר
ניהול מוסיקלי ומוסיקה מקורית: איתמר דגן
מיקס ומאסטר: ניר סילברמן
צלמים נוספים: יונתן גלעזר – צילומי רחפן, גמאל דגש, לילה תאג’י סליבה
תודות
ד"ר שמואל גילר- סיוע בתחקיר, ומידע ובאפשרות לבקר ולצלם בבית-הבק
ד"ר עמליה סער – תישאול וראיון
רותי יובל- יעוץ מקצועי
שרית חימייאן – סיוע בפיתוח רעיוני
נעם גליקפלד – תמונות סטילס של הבית מלפני 20 שנה
ד"ר שרי מרק – מידע אדריכלי על הבית
משפחת קנטור – חומרים תיעודיים
תמנע פתר
במאית ומורה לתיאטרון. עסקתי בהפקה, תחקיר ובימוי של פרויקטים בשילוב תיאטרון וקולנוע. הסרט "השיבה של מהא" הוא סרט דוקומנטרי ראשון שיצרתי.
לפני 15 שנים פגשתי במהא, כאשר הצטרפה לסדנת תיאטרון בהנחייתי ומאז אנחנו בקשר חברי שהלך והתהדק. הרצון לתעד בסרט את סיפור חייה של מהא נבע מהרצון למצוא באמצעותו נתיב לדיאלוג יהודי פלסטיני . אני מאמינה כי יצירת חיים משותפים בארץ אפשרית רק תוך הכרה בהיסטוריה הכואבת שכל צד נושא אתו.
כאשר מהא הראתה לי את תמונת בית המשפחה המרשים, ארמונו של סבה עבדול רחמן ביי אל-תאג'י, שהוזנח מאוד עם השנים והיום משמש כמרכז לבריאות הנפש, חלפה במוחי ההגדרה "בית ערבי ישן" עם הניחוח האקזוטי שמתלווה אוטומטית להגדרה הזו. סביר להניח שכך הייתי מתבוננת על בית-הבק שבנס ציונה, אילולא נחשפתי לסיפורה המשפחתי של מהא. מהר מאוד היה ברור לי כי הבית בנס ציונה הוא רק משל לסיפור גדול בהרבה.
אביטל גלעזר
מהנדסת מערכת software עם 25 שנות ניסיון בהייטק. כיום יוצרת ומביימת סרטים דוקומנטריים, עם הכשרה וניסיון מקצועי בבניית נרטיב ועריכה ב-Premiere ו-After Effects.
בשנים האחרונות, דרך לימודי העריכה, נחשפתי לעולם היצירה הקולנועית והתאהבתי בתחום ובדוקו בפרט. יצירת סרט נותנת ביטוי ליכולות הקריאטיביים שלי מבחינה ויזואלית וסיפורית. כמו במעשה קסם, שמקים לתחייה עולם שלם, המאפשר לי להנגיש ולהאיר את הדברים אותם אני רוצה להגיד.
המפגש עם תמנע (במסגרת קורס דוקו) וההכרות עם הסיפור של מהא , היה חיבור טבעי לרצון שלי להעביר באמצעות סרט דוקומנטרי סיפור שיאפשר לצופה להכיר ולהזדהות עם עומק השבר והאובדן שעברו הפלסטינים מאז 48. במרכז הסרט עומד אמנם מסעה האישי של מהא אבל זהו גם מסע אל שורשי הפצע הקולקטיבי שמזין את הסכסוך המדמם בין ישראל לפלסטינים ומלווה אותנו כבר 75 שנה.
אנחנו מאמינות שהסיפור האישי של מהא מציף שאלות רחבות. כמו פצע הפליטות ושלילת זכות הפליטים לחזור לביתם. היחס של ה"כובשים" אל רכושם של הערבים (הניכור, הביזה, ההרס, חוסר הכבוד). אי- ההכרה או ההתכחשות לאסון שעברו ערביי ישראל ב48. השאלות האלה ואחרות מהדהדות בתוך מציאות חיינו המורכבת ויוכלו לזמן זוויות התבוננות חדשות לצופים בסרט.
סרט דוקומנטרי
מהא, בת למשפחת פליטים פלסטינית ילידת לוב. ב 1948 המשפחה נאלצה לעזוב את בית המשפחה המפואר שבוואדי חנין (כיום נס ציונה).
משחר ילדותה שמעה מהא סיפורים על החיים בפלסטין ועל הארמון שנבנה ע"י סבא-רבא שלה. הסרט מלווה את מהא בחקירת גורל הארמון, שהפך עם השנים לסמל עבור המשפחה כולה. היא מבקרת בארמון עם בתה ונכדותיה, נחשפת למצבו המוזנח כיום, לחומר כתוב, לעדויות מוקלטות ומפגשים אנושיים שמביאים את סיפור הבית לפני ואחרי 48.
המסע מפגיש בין המציאות לבין תחושותיה ומחדד את חוויית הפליטות ושאלות על זהות ושייכות, במיוחד לאחר אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה שמטלטלת את חייה.
יוצרות: תמנע פתר ואביטל גלעזר
הסרט דובר עברית, אנגלית וערבית עם כתוביות בעברית
אורך הסרט: 45 דקות
יוצרות: תמנע פתר, אביטל גלעזר
משתתפים
מהא אלתאג'י
ג'מאל דגש
יונת תמיר קנטור
יעקב ניר
נינה צור – בתפקיד הילדה (אילוסטרציה)
לילה תאג’י סליבה
ג’נה סליבה
מיה סליבה
צילום: אביטל גלעזר, תמנע פתר
עריכה: אביטל גלעזר
ניהול מוסיקלי ומוסיקה מקורית: איתמר דגן
מיקס ומאסטר: ניר סילברמן
צלמים נוספים: יונתן גלעזר – צילומי רחפן, גמאל דגש, לילה תאג’י סליבה
תודות
ד"ר שמואל גילר- סיוע בתחקיר, ומידע ובאפשרות לבקר ולצלם בבית-הבק
ד"ר עמליה סער – תישאול וראיון
רותי יובל- יעוץ מקצועי
שרית חימייאן – סיוע בפיתוח רעיוני
נעם גליקפלד – תמונות סטילס של הבית מלפני 20 שנה
ד"ר שרי מרק – מידע אדריכלי על הבית
משפחת קנטור – חומרים תיעודיים
תמנע פתר
במאית ומורה לתיאטרון. עסקתי בהפקה, תחקיר ובימוי של פרויקטים בשילוב תיאטרון וקולנוע. הסרט "השיבה של מהא" הוא סרט דוקומנטרי ראשון שיצרתי.
לפני 15 שנים פגשתי במהא, כאשר הצטרפה לסדנת תיאטרון בהנחייתי ומאז אנחנו בקשר חברי שהלך והתהדק. הרצון לתעד בסרט את סיפור חייה של מהא נבע מהרצון למצוא באמצעותו נתיב לדיאלוג יהודי פלסטיני . אני מאמינה כי יצירת חיים משותפים בארץ אפשרית רק תוך הכרה בהיסטוריה הכואבת שכל צד נושא אתו.
כאשר מהא הראתה לי את תמונת בית המשפחה המרשים, ארמונו של סבה עבדול רחמן ביי אל-תאג'י, שהוזנח מאוד עם השנים והיום משמש כמרכז לבריאות הנפש, חלפה במוחי ההגדרה "בית ערבי ישן" עם הניחוח האקזוטי שמתלווה אוטומטית להגדרה הזו. סביר להניח שכך הייתי מתבוננת על בית-הבק שבנס ציונה, אילולא נחשפתי לסיפורה המשפחתי של מהא. מהר מאוד היה ברור לי כי הבית בנס ציונה הוא רק משל לסיפור גדול בהרבה.
אביטל גלעזר
מהנדסת מערכת software עם 25 שנות ניסיון בהייטק. כיום יוצרת ומביימת סרטים דוקומנטריים, עם הכשרה וניסיון מקצועי בבניית נרטיב ועריכה ב-Premiere ו-After Effects.
בשנים האחרונות, דרך לימודי העריכה, נחשפתי לעולם היצירה הקולנועית והתאהבתי בתחום ובדוקו בפרט. יצירת סרט נותנת ביטוי ליכולות הקריאטיביים שלי מבחינה ויזואלית וסיפורית. כמו במעשה קסם, שמקים לתחייה עולם שלם, המאפשר לי להנגיש ולהאיר את הדברים אותם אני רוצה להגיד.
המפגש עם תמנע (במסגרת קורס דוקו) וההכרות עם הסיפור של מהא , היה חיבור טבעי לרצון שלי להעביר באמצעות סרט דוקומנטרי סיפור שיאפשר לצופה להכיר ולהזדהות עם עומק השבר והאובדן שעברו הפלסטינים מאז 48. במרכז הסרט עומד אמנם מסעה האישי של מהא אבל זהו גם מסע אל שורשי הפצע הקולקטיבי שמזין את הסכסוך המדמם בין ישראל לפלסטינים ומלווה אותנו כבר 75 שנה.
אנחנו מאמינות שהסיפור האישי של מהא מציף שאלות רחבות. כמו פצע הפליטות ושלילת זכות הפליטים לחזור לביתם. היחס של ה"כובשים" אל רכושם של הערבים (הניכור, הביזה, ההרס, חוסר הכבוד). אי- ההכרה או ההתכחשות לאסון שעברו ערביי ישראל ב48. השאלות האלה ואחרות מהדהדות בתוך מציאות חיינו המורכבת ויוכלו לזמן זוויות התבוננות חדשות לצופים בסרט.