מחזה העוסק ביחס שבין אמנות למציאות, בין החיים לבין היצירה
אלמה, גיבורת המחזה משמשת כמנהלת משק הבית אצל קלוד שטיין, פקיד בנק ביום ומלחין בסתר. היעלמותו המסתורית של קלוד בתקופה בה נעדרה אלמה מהארץ מעוררת חשדות. חוקר שנשלח למקום עם שובה, מנסה לפענח את חידת היעלמותו של קלוד כמו גם את חידת חייו ויצירתו.
העלילה מתנהלת בשני מישורי זמן: בזמן הווה, מול שאלותיו החודרניות של החוקר, ובמֵמד הזמן של העבר והזיכרון, שם הנמען הוא קלוד. אלמה נעה בין שני מֵמדי הזמן הללו, ושאלותיו של החוקר מניעות אותה לברוח אל הזיכרון ולדלות משם את סיפורה.
ההצגה היא שילוב של תיאטרון, שירה ומוסיקה.
ההצגה עלתה לראשונה בתיאטרונטו 2022 מיסודו של יעקב אגמון, וזכתה לשבחי הביקורת.
בערב ההצגה ניתן יהיה לרכוש במקום דיסקונקי בעלות 20 ש"ח ובו מבחר משיריו של ישי קנול
"השחקנית בהט קלצ'י מהפנטת את הקהל במשחקה המשובח ומעוררת התפעמות.
בהט מצליחה לגעת במקצועיות וברגישות בסיפור אהבה קיים-לא-קיים,
לעיתים פואטי ולעיתים מציאותי."
צוות השופטים בתיאטרונטו 2022
ורדה קנול-יהלום – מחזאית ובמאית
בעלת תואר שני בבימוי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. בין ההצגות שכתבה וביימה: הר העצה רעה, ע"פ עמוס עוז, הנקודה מאת יוסף בר יוסף, סוף העולם הראשון שלי –ע"פ אידה פינק, גדא וביש גדא, פרעוש הלמה – לילדים, גם השקיעה יפה – פרס על הבימוי ועוד עשרות הצגות. פרסמה שני ספרים.
ישי קנול – מלחין
בן קיבוץ רמת יוחנן. מנכ"ל קנולן בע"מ, ומנהל פיתוח בכיר לשעבר בפלר"ם תעשיות. ובמקביל כותב מוסיקה. חבר באיגוד הקומפוזיטורים. חתן פרס אקו"ם ליצירה בעילום שם 1981. פרס ראש הממשלה 1995. משנת 2015 כתב והפיק 40 שירי משוררים.
בהט קלצי – שחקנית
בעלת תואר שני בחוג לתיאטרון בתל-אביב. משתתפת בהצגות רבות בפרינג' ובטלוויזיה. לאחרונה זכתה בפרס "קיפוד הזהב" כשחקנית הטובה ביותר.
דורותה ביאלס – מעצבת תפאורה ווידיאו ארט
פסלת, מעצבת, אמנית מיצב ואמנית מיצג. שותפה לעבודותיי במשך כשלושים שנה כמעצבת תפאורה תלבושות, ווידאו ארט. לאחרונה משתתפת כשחקנית בהצגה הכסאות.
תאורה: חואן כהן
מנהלת הצגה: קרול שמש
צלם: ז'ראר אלון
מילות השירים: רפי וויכרט, דיתי רונן, אורי ברנשטיין, ישי קנול
ההצגה "תמיד יהיה עוד זמן" היא ביטוי ליצירה משותפת של זוג יוצרים לא צעיר (בני הגיל השלישי והחיסון הרביעי), היוצרים יחד ולחוד במשך עשרות שנים, כל אחד בתחומו, כל אחד מול קהלו. ולמרות רקורד עשיר של עשייה עדיין לא התקיימה החשיפה המיוחלת. וכפי שלמדנו בימי הקורונה -לא תמיד יהיה עוד זמן…
בשל הקורונה נאלצתי לוותר (זמנית, אני מקווה) על הפעילות שלי כבמאית של "קבוצת התיאטרון של אורנים" ועל החגיגות המתוכננות במלאות עשרים שנה לפעילות הקבוצה. הבאתי אתי להפקה זו את דורותה ביאלס, המעצבת הקבועה שלנו, וקרול שמש, ותיקת השחקניות, שהפכה לעוזרת בימאית ומנהלת הצגה.
ההפקה הזו היא בעיקרה פלטפורמה להשמעה ולביצוע של כמה משיריו של ישי קנול, (המכונה "בעלי הקומפוזיטור") שירים יפים ומיוחדים שלא תמיד מקֵלים על המאזין הרגיל, כל זאת במסגרת בימתית-עלילתית. ההצגה נועדה לשרת את השירים אבל השירים משרתים אותה ומקדמים את העלילה. מתקיימת כאן הדדיות שמעשירה את המכלול.
כתיבתו של המחזה כמעט הושלמה במהלך השנה האחרונה, ימי קורונה וקרבות בוץ חברתיים ופוליטיים שחודרים את קירות הבית. אבל המחזה בורח מאקטואליה ופוליטיקה, למרות ששנינו אנשים פוליטיים. המחזה מבקש לשים את האמנות במרכז ולברר את הקשר בין החיים עצמם לבין היצירה.
ההצגה היא שילוב של תיאטרון, שירה ומוסיקה. במרכז ההצגה אלמה, אישה לא צעירה אך טמפרמנטית מאד, שחקנית בעברה המשמשת כמנהלת משק הבית אצל קלוד שטיין, פקיד בנק ביום ומלחין בסתר. היעלמותו המסתורית של קלוד הערירי בתקופה בה נעדרה מהארץ מעוררת חשדות ותהיות. חוקר שנשלח למקום מנסה לפתור את חידת היעלמותו כמו גם את חידת חייו. מיהו אותו קלוד שטיין מסתורי? מה מקומה של המוסיקה בחייו? אלמה בשובה לביתו מוצאת עצמה נחקרת על טיב מערכת היחסים ביניהם ועל מקומה שלה ביצירתו של קלוד. בתהליך החקירה הולכות ונחשפות היצירות שלו, והולך ומתחוור מקומה של אלמה בחייו. חשיפתן של היצירות נעשית לא רק בהשמעת המוסיקה אלא באמצעות ווידיאו ארט. ברקע נמצא הים הנשקף מבעד לחלון, ורחש גליו חודר אל הבית. הוא מקור של חיים ושל יצירה ואולי גם של מוות.
המחזה עוסק ביחס שבין אמנות למציאות, בין החיים לבין היצירה במארג של סיפור מתח.
הצגות הבכורה של ההצגה נערכו במסגרת תיאטרונטו 2022 ביפו ועכו כאחת מהצגות התחרות. במרכז הפסטיבל עומד השחקן הבודד ועליו להביא לבמה את כל עולם המחזה.
מחזה העוסק ביחס שבין אמנות למציאות, בין החיים לבין היצירה
אלמה, גיבורת המחזה משמשת כמנהלת משק הבית אצל קלוד שטיין, פקיד בנק ביום ומלחין בסתר. היעלמותו המסתורית של קלוד בתקופה בה נעדרה אלמה מהארץ מעוררת חשדות. חוקר שנשלח למקום עם שובה, מנסה לפענח את חידת היעלמותו של קלוד כמו גם את חידת חייו ויצירתו.
העלילה מתנהלת בשני מישורי זמן: בזמן הווה, מול שאלותיו החודרניות של החוקר, ובמֵמד הזמן של העבר והזיכרון, שם הנמען הוא קלוד. אלמה נעה בין שני מֵמדי הזמן הללו, ושאלותיו של החוקר מניעות אותה לברוח אל הזיכרון ולדלות משם את סיפורה.
ההצגה היא שילוב של תיאטרון, שירה ומוסיקה.
ההצגה עלתה לראשונה בתיאטרונטו 2022 מיסודו של יעקב אגמון, וזכתה לשבחי הביקורת.
בערב ההצגה ניתן יהיה לרכוש במקום דיסקונקי בעלות 20 ש"ח ובו מבחר משיריו של ישי קנול
"השחקנית בהט קלצ'י מהפנטת את הקהל במשחקה המשובח ומעוררת התפעמות.
בהט מצליחה לגעת במקצועיות וברגישות בסיפור אהבה קיים-לא-קיים,
לעיתים פואטי ולעיתים מציאותי."
צוות השופטים בתיאטרונטו 2022
ורדה קנול-יהלום – מחזאית ובמאית
בעלת תואר שני בבימוי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. בין ההצגות שכתבה וביימה: הר העצה רעה, ע"פ עמוס עוז, הנקודה מאת יוסף בר יוסף, סוף העולם הראשון שלי –ע"פ אידה פינק, גדא וביש גדא, פרעוש הלמה – לילדים, גם השקיעה יפה – פרס על הבימוי ועוד עשרות הצגות. פרסמה שני ספרים.
ישי קנול – מלחין
בן קיבוץ רמת יוחנן. מנכ"ל קנולן בע"מ, ומנהל פיתוח בכיר לשעבר בפלר"ם תעשיות. ובמקביל כותב מוסיקה. חבר באיגוד הקומפוזיטורים. חתן פרס אקו"ם ליצירה בעילום שם 1981. פרס ראש הממשלה 1995. משנת 2015 כתב והפיק 40 שירי משוררים.
בהט קלצי – שחקנית
בעלת תואר שני בחוג לתיאטרון בתל-אביב. משתתפת בהצגות רבות בפרינג' ובטלוויזיה. לאחרונה זכתה בפרס "קיפוד הזהב" כשחקנית הטובה ביותר.
דורותה ביאלס – מעצבת תפאורה ווידיאו ארט
פסלת, מעצבת, אמנית מיצב ואמנית מיצג. שותפה לעבודותיי במשך כשלושים שנה כמעצבת תפאורה תלבושות, ווידאו ארט. לאחרונה משתתפת כשחקנית בהצגה הכסאות.
תאורה: חואן כהן
מנהלת הצגה: קרול שמש
צלם: ז'ראר אלון
מילות השירים: רפי וויכרט, דיתי רונן, אורי ברנשטיין, ישי קנול
ההצגה "תמיד יהיה עוד זמן" היא ביטוי ליצירה משותפת של זוג יוצרים לא צעיר (בני הגיל השלישי והחיסון הרביעי), היוצרים יחד ולחוד במשך עשרות שנים, כל אחד בתחומו, כל אחד מול קהלו. ולמרות רקורד עשיר של עשייה עדיין לא התקיימה החשיפה המיוחלת. וכפי שלמדנו בימי הקורונה -לא תמיד יהיה עוד זמן…
בשל הקורונה נאלצתי לוותר (זמנית, אני מקווה) על הפעילות שלי כבמאית של "קבוצת התיאטרון של אורנים" ועל החגיגות המתוכננות במלאות עשרים שנה לפעילות הקבוצה. הבאתי אתי להפקה זו את דורותה ביאלס, המעצבת הקבועה שלנו, וקרול שמש, ותיקת השחקניות, שהפכה לעוזרת בימאית ומנהלת הצגה.
ההפקה הזו היא בעיקרה פלטפורמה להשמעה ולביצוע של כמה משיריו של ישי קנול, (המכונה "בעלי הקומפוזיטור") שירים יפים ומיוחדים שלא תמיד מקֵלים על המאזין הרגיל, כל זאת במסגרת בימתית-עלילתית. ההצגה נועדה לשרת את השירים אבל השירים משרתים אותה ומקדמים את העלילה. מתקיימת כאן הדדיות שמעשירה את המכלול.
כתיבתו של המחזה כמעט הושלמה במהלך השנה האחרונה, ימי קורונה וקרבות בוץ חברתיים ופוליטיים שחודרים את קירות הבית. אבל המחזה בורח מאקטואליה ופוליטיקה, למרות ששנינו אנשים פוליטיים. המחזה מבקש לשים את האמנות במרכז ולברר את הקשר בין החיים עצמם לבין היצירה.
ההצגה היא שילוב של תיאטרון, שירה ומוסיקה. במרכז ההצגה אלמה, אישה לא צעירה אך טמפרמנטית מאד, שחקנית בעברה המשמשת כמנהלת משק הבית אצל קלוד שטיין, פקיד בנק ביום ומלחין בסתר. היעלמותו המסתורית של קלוד הערירי בתקופה בה נעדרה מהארץ מעוררת חשדות ותהיות. חוקר שנשלח למקום מנסה לפתור את חידת היעלמותו כמו גם את חידת חייו. מיהו אותו קלוד שטיין מסתורי? מה מקומה של המוסיקה בחייו? אלמה בשובה לביתו מוצאת עצמה נחקרת על טיב מערכת היחסים ביניהם ועל מקומה שלה ביצירתו של קלוד. בתהליך החקירה הולכות ונחשפות היצירות שלו, והולך ומתחוור מקומה של אלמה בחייו. חשיפתן של היצירות נעשית לא רק בהשמעת המוסיקה אלא באמצעות ווידיאו ארט. ברקע נמצא הים הנשקף מבעד לחלון, ורחש גליו חודר אל הבית. הוא מקור של חיים ושל יצירה ואולי גם של מוות.
המחזה עוסק ביחס שבין אמנות למציאות, בין החיים לבין היצירה במארג של סיפור מתח.
הצגות הבכורה של ההצגה נערכו במסגרת תיאטרונטו 2022 ביפו ועכו כאחת מהצגות התחרות. במרכז הפסטיבל עומד השחקן הבודד ועליו להביא לבמה את כל עולם המחזה.
