להיות אישה, להיות פועלת, להיות מזרחית, להיות מהגרת;
לחיות במדינת ישראל ולתהות מה זה להיות חלק ממנה.

מופע זה הוא קולאז' של שירה חברתית-פוליטית שנכתבה על ידי יוצרות ויוצרים שביקשו להשמיע את קולות הפריפריה במציאות המורכבת של מדינה שמבקשת להיות "יפת מראה ויפת עיניים".
הנשים במופע זה מציעות לחברה, מרחב חדש בעל ריבוי פנים ונרטיבים.
מרחב שבו נשזרת ונתפרת החברה הישראלית כולה מחדש.

השירים:
"אני לא פריחה"/ יעל צדוק
"פריחה שם יפה"/ סמי שלום שטרית
"שני שירי פריחה"/ אלמוג בהר
"אמא"/ נפתלי שם טוב
"סבזי מודרני"/ אסתר שקלים
"זיכרון מצחיק"/ ויקי שירן
"מרגריטה בכר"/ ויקי שירן
"עדינה והנסיך"/ ויקי שירן
"בדיון על פורנוגרפיה"/ סיגלית בנאי
"זו אני מדברת"/ יודית שחר
"נערה מן הקטמונים (חתך אורך)"/מירי בן שמחון
"זוהרה אלפסיה"/ ארז ביטון
"חוץ מפה, חוץ מפה, לא עלינו"/ ויקי שירן
"שרקיה"/ אסתר קנקה שקלים
"דודתי המתה"/ מירה חברוני (מירסול)

משך ההצגה: כ 60 דקות​

שירים מאת: ויקי שירן, סמי שלום שטרית, יעל צדוק,
אלמוג בהר, נפתלי שם טוב , מירי בן שמחון,
אסתר קנקה שקלים, ארז ביטון, מירה חברוני, סיגלית בנאי

רעיון ודרמטורגיה: סלי ארקדש
בימאית ודרמטורגית: חנה ואזנה-גרינולד
שחקניות ושותפות ליצירה: סלי ארקדש, אביטל מישל מאיר, עדן אוליאל
שחקניות: רחלי פנחס, עירית סופרן, זיטה זינגר, מוריה בשארי ליפשיץ
מעצבת תפאורה, תלבושות ואביזרים : יאנה ציקנובסקי
מוזיקה: איתי מאירי
עוזרת בימאי: יפעת-שיר מוסקוביץ
עיצוב תאורה : אנני אטדגי
ייעוץ כוריאוגרפי: תומר צירקילביץ
צילום: עדין גור, אנני אטדג'י
*היצירה הועלתה לראשונה באונ' ת"א מסלול שחקן חוקר יוצר

* משך ההצגה: כשעה

לכתבה על ההצגה במאקו