טרגדיה קומית מסקנדינביה על אובדן ושִיבה

אב ואם מתמודדים בקושי עם החלל שהותיר אחריו בנם שנעלם. יום אחד, דפיקה בדלת.
הניסוי התיאטרוני של פרדריק בראטברג שזיכה אותו בפרס איבסן ב-2012, מישיר מבט אל האקסטטיות הממכרת של האבל.
העיבוד של רז וינר מוסיף ובוחן דרכו את האובססיה התרבותית עם הולדת ילדים וקידושם כדרך היחידה לדמיין עתיד. במציאות של מלחמה שהיא שגרה, קריסת מערכות חברתיות ופוליטיות והרס אקולוגי ממאיר, לא קל להכריע מה נורא פחות: הבאת ילד לעולם חסר סיכוי – או הוויתור עליו והחיים עם היעדרו.

מחזה: פרדריק ברטברג
תרגום, עיבוד ובימוי: רז וינר
אם: רוני יעקובוביץ
אב: שחף יפהר
גוסטב: תום אידלסון
עיצוב חלל ותאורה‏: עומר שיזף
‏עיצוב תלבושות: יובל לוי
מוזיקה: אופיר ‏גל
דרמטורגיה: עתליה ישראלי-נבו
הפקה וניהול הצגה: רינה רעים
תמונות: רונית כפיר, רינה רעים, לאון מורוז

תודות: נטע וינר, סתיו מרין, שאול מוגרבי, יוליה גיניס ואורי הירשלר (תאטרון מסתורין), נעה זהבי.
ההצגה בתמיכת מפעל הפיס ומת״ן – מרכז תאטרון ניסויי – פרויקט משותף של קרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות תל-אביב וקרן רקנאטי.