גלגוליו של אולם ריקודים ביפו (1919-2019)
מופע תיאטרון, תנועה וריקוד המתרחש באולם ריקודים יפואי מתחילת המאה העשרים ועד ימינו. להקת אמנים, בשילוב מוזיקה, שירים, להיטים וריקודים מכל הזמנים, מגלמת את האורחים הקבועים ואת האהבות והיריבויות שביניהם.
הפקה מחודשת של היצירה אשר בישרה את הקמת תיאטרון יפו, לרגל חגיגות 20 שנה לתיאטרון בהשראת "הנשף" של להקת "תיאטרו די קמפניול" וסרטו של אטורו סקולה.
ההפקה עלתה בבכורה בפסטיבל "מדטירנה" ובפסטיבל ״JAFFAFEST״.
פרולוג
1919 – ערב באולם הריקודים ביפו. המקום מנוהל ע"י אמל ובניה סמיר ורביע. לאורחים היהודים הקבועים לילי האמנית וברוך הסוחר מצטרפים אנה, ליאון ומרק- חלוצים שהגיעו מאירופה לנמל יפו. הקצין הבריטי ג'יימס מגיע לרקוד.
1936 – המרד הערבי, שביתה של בעלי המקום נגד הבריטים והיהודים.
הבן הערבי והסוחר היהודי משתפים פעולה כדי להתנקש בבריטי.
1947 – ליל ההצבעה באו"ם על תכנית החלוקה. למקום נקלעת בלה,
פליטה מאירופה. עם היוודע התוצאות נפרדים מהבריטים.
אמל וסמיר בנה עוזבים, רביע נשאר.
1952 – בלה הפליטה הופכת לבעלת בית הקפה. תקופת הצנע והשוק השחור,
למקום נכנס בן שמחון, עולה מצפון אפריקה. ליאון החלוץ חוזר מפעולה צבאית.
1967 – ערב אחרי מלחמת ששת הימים. אולם הריקודים בהנהלה משותפת של בלה ובן שמחון . אמל חוזרת ומתקבלת לעבודה כמלצרית. מסיבת החתונה של החלוצים ליאון הלום הקרב ואנה. הטלוויזיה, בהופעת הבכורה, משחזרת את רגעי הניצחון. סמיר מגיע בעקבות אימו.
1988 – האינתיפאדה. מטר אבנים מוטח באולם. סמיר נכנס פצוע.
ברוך הסוחר עוזב בזעם.
1995 – פיוס באולם הריקודים. רצח רבין. המקום שוב מחליף בעלים.
המוזיקה הערבית שבה לאולם.
2019 – ריקוד חסידי סוחף את אולם הריקודים.
אפילוג – הערב רוקדים!
ההצגה ללא מילים
משך ההצגה: כ 75 דקות
כתיבה: סיני פתר, גבי אלדור ויגאל עזרתי
בימוי: יגאל עזרתי וגבי אלדור
משתתפים: דניס בלוצ׳רקובסקי, הדר דדון, יאיר ורדי, ליאב חסדו יניב, עביר לאוין, ראמי סליבא, מיסאן מיסו סמארה, סופי צדקה, דוד שמול, עופרי ישראלי.
עיצוב במה: אורי און
בעקבות מוזיקה מקורית של: אלדד לידור ורפי תורן
ייעוץ אמנותי: דניס בלוצ'רקובסקי
תאורה: רועי דביר
עוזרי בימוי: עלי ג'בארין, גיל שנקין
מנהלות הצגה: רביד סביל, זכריני חצור
מיתוג: אלי גרינפלד
הפקה מקורית: עירית נאמן
צלם: רדי רובינשטיין
"לאורך המופע שהוגש בטוב טעם, בצורה מעניינת ובכישרון רב מתגלים לנגד עינינו מפגשים שנערכו בין יהודים וערבים, אהבות, חיזורים, אכזבות ופרידות (…) מומלץ!"
-אלי ליאון
"הערב רוקדים בתיאטרון יפו: יורים ובוכים, רוקדים ואוהבים (…) על הבמה הקטנה והאינטימית שורה אווירה של חן ונאיביות (…) כולם רוצים לרקוד, אבל תמיד יש מישהו או משהו שמפריע באמצע. להקת אמנים מציגה תמונות מחיי היישוב היהודי מתחילת המאה העשרים, דרך הקמת המדינה ועד ימינו. המופע, שמתרחש באולם ריקודים בבית קפה יפואי, מציג את מערכות היחסים בין האנשים בכל תקופה – אהבות, בגידות, אכזבות. הכל מתרחש על רקע האירועים בחוץ. ביניהם – המרד הערבי נגד הבריטים והיהודים, הקמת המדינה, תקופת הצנע, ששת הימים, האינתיפאדה, רצח רבין, חגיגות המילניום, החזרה בתשובה. על הבמה תשעה שחקנים, רקדנים וזמרים, יהודים וערבים, וגם סופי צדקה המקסימה (…) תיאטרון תנועה, ללא מילים, עם מוזיקה, ריקודים ולהיטים מתקופות שונות (…) לאוהבי הנוסטלגיה."
-ירמי אמיר, רשת ב'
גלגוליו של אולם ריקודים ביפו (1919-2019)
מופע תיאטרון, תנועה וריקוד המתרחש באולם ריקודים יפואי מתחילת המאה העשרים ועד ימינו. להקת אמנים, בשילוב מוזיקה, שירים, להיטים וריקודים מכל הזמנים, מגלמת את האורחים הקבועים ואת האהבות והיריבויות שביניהם.
הפקה מחודשת של היצירה אשר בישרה את הקמת תיאטרון יפו, לרגל חגיגות 20 שנה לתיאטרון בהשראת "הנשף" של להקת "תיאטרו די קמפניול" וסרטו של אטורו סקולה.
ההפקה עלתה בבכורה בפסטיבל "מדטירנה" ובפסטיבל ״JAFFAFEST״.
פרולוג
1919 – ערב באולם הריקודים ביפו. המקום מנוהל ע"י אמל ובניה סמיר ורביע. לאורחים היהודים הקבועים לילי האמנית וברוך הסוחר מצטרפים אנה, ליאון ומרק- חלוצים שהגיעו מאירופה לנמל יפו. הקצין הבריטי ג'יימס מגיע לרקוד.
1936 – המרד הערבי, שביתה של בעלי המקום נגד הבריטים והיהודים.
הבן הערבי והסוחר היהודי משתפים פעולה כדי להתנקש בבריטי.
1947 – ליל ההצבעה באו"ם על תכנית החלוקה. למקום נקלעת בלה,
פליטה מאירופה. עם היוודע התוצאות נפרדים מהבריטים.
אמל וסמיר בנה עוזבים, רביע נשאר.
1952 – בלה הפליטה הופכת לבעלת בית הקפה. תקופת הצנע והשוק השחור,
למקום נכנס בן שמחון, עולה מצפון אפריקה. ליאון החלוץ חוזר מפעולה צבאית.
1967 – ערב אחרי מלחמת ששת הימים. אולם הריקודים בהנהלה משותפת של בלה ובן שמחון . אמל חוזרת ומתקבלת לעבודה כמלצרית. מסיבת החתונה של החלוצים ליאון הלום הקרב ואנה. הטלוויזיה, בהופעת הבכורה, משחזרת את רגעי הניצחון. סמיר מגיע בעקבות אימו.
1988 – האינתיפאדה. מטר אבנים מוטח באולם. סמיר נכנס פצוע.
ברוך הסוחר עוזב בזעם.
1995 – פיוס באולם הריקודים. רצח רבין. המקום שוב מחליף בעלים.
המוזיקה הערבית שבה לאולם.
2019 – ריקוד חסידי סוחף את אולם הריקודים.
אפילוג – הערב רוקדים!
ההצגה ללא מילים
משך ההצגה: כ 75 דקות
כתיבה: סיני פתר, גבי אלדור ויגאל עזרתי
בימוי: יגאל עזרתי וגבי אלדור
משתתפים: דניס בלוצ׳רקובסקי, הדר דדון, יאיר ורדי, ליאב חסדו יניב, עביר לאוין, ראמי סליבא, מיסאן מיסו סמארה, סופי צדקה, דוד שמול, עופרי ישראלי.
עיצוב במה: אורי און
בעקבות מוזיקה מקורית של: אלדד לידור ורפי תורן
ייעוץ אמנותי: דניס בלוצ'רקובסקי
תאורה: רועי דביר
עוזרי בימוי: עלי ג'בארין, גיל שנקין
מנהלות הצגה: רביד סביל, זכריני חצור
מיתוג: אלי גרינפלד
הפקה מקורית: עירית נאמן
צלם: רדי רובינשטיין
"לאורך המופע שהוגש בטוב טעם, בצורה מעניינת ובכישרון רב מתגלים לנגד עינינו מפגשים שנערכו בין יהודים וערבים, אהבות, חיזורים, אכזבות ופרידות (…) מומלץ!"
-אלי ליאון
"הערב רוקדים בתיאטרון יפו: יורים ובוכים, רוקדים ואוהבים (…) על הבמה הקטנה והאינטימית שורה אווירה של חן ונאיביות (…) כולם רוצים לרקוד, אבל תמיד יש מישהו או משהו שמפריע באמצע. להקת אמנים מציגה תמונות מחיי היישוב היהודי מתחילת המאה העשרים, דרך הקמת המדינה ועד ימינו. המופע, שמתרחש באולם ריקודים בבית קפה יפואי, מציג את מערכות היחסים בין האנשים בכל תקופה – אהבות, בגידות, אכזבות. הכל מתרחש על רקע האירועים בחוץ. ביניהם – המרד הערבי נגד הבריטים והיהודים, הקמת המדינה, תקופת הצנע, ששת הימים, האינתיפאדה, רצח רבין, חגיגות המילניום, החזרה בתשובה. על הבמה תשעה שחקנים, רקדנים וזמרים, יהודים וערבים, וגם סופי צדקה המקסימה (…) תיאטרון תנועה, ללא מילים, עם מוזיקה, ריקודים ולהיטים מתקופות שונות (…) לאוהבי הנוסטלגיה."
-ירמי אמיר, רשת ב'
