הנשיקה

זוכת פרס ראשון להצגה הטובה ביותר תיאטרונטו 2023, מיסודו של יעקב אגמון

המשורר "אדם כמוני" לא חווה מעולם אהבה, ולא טעמהּ של נשיקה.
בנדודיו פגש עלמה זכה ויפה, שהצילה אותו מרודפיו, אך לא זכה לאהבתה.
מותה הפתאומי הטיל עליו צל של אשמה, 30 שנה לאחר מותה, כולל אשמה ברצח נשים נוספות, ונגזר עליו גזר דין מוות. הוא נאבק על חפותו, מול הצורך האינסופי באהבה.

מחזה: טובה רוגל
במאית: שרה אגמון
שחקן: ג'סאן אשקר
מוזיקה: נוי קליימן
צלם: ז'ראר אלון

"איזה טעם יש לנשיקה?… כמו של עגבניה?
קראתי בספרים שנשיקה היא אושר בטעם מתוק.
פֶּה אֶל פֶּה זה אושר בטעם מתוק? מה מרגישים אחרי זה?
צימאון? געגוע? פחד? תאוות רצח?…"

נימוקי השופטים מטעם פסטיבל תיאטרונטו:
"אשקר מצליח לגלם דמות של משורר אסיר, חריג ומוקצה, ברוך, רגישות, עדינות ועוצמה, ומתוך הזדהות עמוקה עם האיש וסבלו, ולאפשר לנו היכרות עם אהבה בלתי אפשרית בעוצמה הגובלת בטירוף. רסאן מצליח לגלם את הדמות הגדולה, המסורבלת והמאיימת באופן החושף את שבריריותה של נפשו המיוסרת, ומאפשר לצופה להתחבר אליו ולחוש אותו. הוא ממחיש את יצר החיים העצום של הדמות על אף החרב המונפת מעל ראשה. על כך מגיע לו הפרס הראשון"

״סלידה או אמפתיה? המחזה שטשטש את חושיי וחצה את הגבול שבין אהבה וטירוף.
מדובר בהצגת יחיד מבלבלת למדי, מהסוג שמעורר לא מעט רגשות, אך גם משרה כהות סביבם. מה שבטוח, המחזה כתוב לעילא והשחקן מוכשר עד כדי כאב״
שי רגב, מעריב, 16.8.23
לביקורת המלאה

ביקורת מאת יצחק לאור – 2.8.23
אחד הדברים שהרתיעו אותי תמיד בתיאטרון, חוץ ממשחק גרוע, היה מונודרמה.
והנה, שיניתי ממנהגי, והלכתי לתיאטרון יפו, לראות את ״הנשיקה״ מאת טובה רוגל.
מה אומר? שגיתי כנראה כל השנים. לא היה רגע משעמם בהצגה הזאת ויעיד הקהל המחושמל. לא סתם זכתה ההצגה בפרס הראשון בתיאטרונטו.

בתא הכלא יושב המשורר ״אדם כמוני״, כך קוראים לו, אף פעם בחייו לא זכה להתנשק, לקבל ולתת נשיקה, הוא לא יודע מה הטעם, והוא יושב בכלא, על רצח אשה שהתאהב בה, אין לנו מושג אם באמת רצח אותה, או לא, גם אין לנו מושג כמה זמן באמת יושב הוא בתא, ואם זהו באמת תא כלא, או מין הסתגרות שלו.

למה אין לנו מושג? כי הטקסט הזה נכתב לשחקן גדול, וההפקה הזאת זכתה לא רק לטקסט כזה המאפשר לשחקן לגלות את מלוא כישרונו, ולבמאית (שרה אגמון) להפוך תיאטרון של שחקן אחד לחיזיון מרתק. הסיטואציה משתנה כל הזמן, בלי פעלולים ושטיקים.

ג׳סאן אשקר, אדם כמוני, הוא שחקן ענק, ענק, והיכולת שלו להעביר אותנו ביחד איתו את המטמורפוזות בתא היא כבירה.
המוזיקה היפה היא של נוי קליימן. והתצלום היפה הזה הוא של דוד קפלן, בערב הזדהות עם אל-עראקיב.

אל תחמיצו את ההזדמנות לראות את ההצגה ביאפא. יפו. הזמינו לעצמכם מקום.

ביקורת מאת אילנה ינובסקי – 14.8.23
הנשיקה" – זוכת פרס ראשון להצגה הטובה ביותר תיאטרונטו 2023 בתיאטרון יפו – היא חוויה אמנותית מושלמת.
תיאטרון יפו, מרחק נגיעה מהבית שלי בנווה צדק, הוא תגלית אמיתית מבחינתי.
לראשונה ביקרתי בו כשהלכתי להצגה "הנשיקה" ,שכתבה טובה רוגל וביימה שרה אגמון בכיכובו של השחקן ג'סאן אשקר. מדובר בתיאטרון, גומת חן קורנת ומאירת פנים, כזאת שמציעה חוויה לכל מי שהתיאטרון קרוב אל ליבו.
על הבמה החשופה עולה ג'סאן אשקר, שחקן מדהים ביכולת המשחק המידתית והמאופקת שלו, במונולוג מרתק שכתבה בכישרון נדיר המחזאית טובה רוגל.
המחזה לטעמי הוא הגיבור המרכזי בחוויה התיאטרונית שמציעה "הנשיקה". הוא בנוי לתלפיות, מינימליסטי, מרתק, מעניין, מסקרן ומשאיר המון מקום לדמיון ולהשלמת העלילה בליבו של הצופה. הבימוי מאלף. בעזרת מוזיקה ותאורה הבמאית יצרה יצירת מופת תיאטרונית והביאה את משחקו של אשקר לשיאים אמנותיים נפלאים.
נימוקי השופטים מטעם פסטיבל תיאטרונטו, שהעניקו להצגה את הפרס הראשון לשנת 2023:
"אשקר מצליח לגלם דמות של משורר אסיר, חריג ומוקצה, ברוך, רגישות, עדינות ועוצמה, ומתוך הזדהות עמוקה עם האיש וסבלו, ולאפשר לנו היכרות עם אהבה בלתי אפשרית בעוצמה הגובלת בטירוף. רסאן מצליח לגלם את הדמות הגדולה, המסורבלת והמאיימת באופן החושף את שבריריותה של נפשו המיוסרת, ומאפשר לצופה להתחבר אליו ולחוש אותו. הוא ממחיש את יצר החיים העצום של הדמות על אף החרב המונפת מעל ראשה. על כך מגיע לו הפרס הראשון".
"הנשיקה" היא פשוט הצגה נהדרת.

גילה אלמגור
היי ג׳סאן 🌒

שמחתי שיכולתי להגיע, נהניתי כל כך, לא הייתי סולחת לעצמי אם הייתי מחמיצה את החוויה לה זכיתי.

אתה שחקן נהדר. עם נתונים נפלאים, יפה תואר! קול נפלא ונוכחות, ששחקן צריך להתפלל שתהיה לו.

כל אלה בתוספת האינטליגנציה והרגישות שניחנת בהם הופכים את הצפייה בהצגה לחוויה נדירה!!! אני מודה לך על כך.

מקווה שהתאריכים הנוספים להצגה יביאו עוד ועוד צופים שיזכו לראות שחקן כמוך.

אני יודעת כמה קשה להביא היום אנשים להצגת יחיד, שהיא תיאטרון נטו, בלי רעש וצלצולים, שחקן אחד על בימה ריקה המביא עולם ומלואו.

מי שלא מגיע – הפסד גדול שלו!!!!!!

מאחלת לך המשך עבודה פוריה בתיאטרון ובכל שתבחר לעשות.

גילה אלמגור

🙏 👏 🙌 😇 🎭 👏

אמיר אוריין
האימה

אמש ראיתי אותה על פני האנשים. את האימה. מעבר לחיוכים ולחיצות הידיים, מילות הנימוס והכבוד ההדדי, הייתה זו אחוות המובסים.

נפגשנו בהצגה הראשונה של "הנשיקה" בתיאטרון יפו, אחרי שהופיעה בפסטיבל תיאטרונטו 2023.

הצגה מצוינת, שהיא דרישת שלום מהעולם של אתמול. סיפור של בדידות ללא נשוא.

טובה רוגל כתבה מחזה מופלא. גילוי נאות: לפני שנים כתבנו יחד את המחזה "היטלר". כן, אני לא אובייקטיבי. להגנתי אני חייב לומר שאני אוהב את טובה רוגל ואת היצירה שלה.

הבמאית שרה אגמון העמידה הצגה מרתקת, וג'אסן אשקר שחקן נהדר.

ההצגה זכתה בפרס. לא באנו בגלל הפרס. אלא בגלל טובה, שרה, ג'אסן והקהל. כולנו בני אדם המומים. ישבנו באולם, דור אבוד מביט בתמונת עצמו על הבמה.

כך גיבור המחזה, בחדר התודעה של עצמו, מבקש אהבה שלעולם לא ימצא, והזעם מעביר אותו על דעתו, עד כי לא ברור אם אכן רצח את הנשים שבגללן הוא יושב בכלא,

או שהרצח הוא הזיית זעם חסר אונים, בכלא שהוא עצמו הזיה. ואנחנו באולם, מבקשים גאולה ולא מוצאים, כי לכאורה, דיננו נחרץ והזעם מעביר אותנו על דעתנו, זעם חסר אונים, ועל כן גם ההלם.

לפני ההצגה, בפואייה (איזו מילה עתיקה ועסיסית – פו-א-ייה! כלומר, טרקלין, לובי), גילה אלמגור בפואייה חייכה ואמרה "נו, מה?" ולא היו לי מילים. ציפיתי שהיא תאמר מלה מכוננת.

אולי היא ציפתה שאני אומר. הייתה מבוכה. אבל מדויק יותר לומר – הלם.
פעם היינו "דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה אנו", ככה ביאליק כתב. האם היום אנחנו דור אחרון לחופש היחסי שהשגנו וחווינו, וראשון לשקוע אל תהום האופל היהודו-לאומני, נאו-פשיסטי וקפיטליסטי?
רגע אחד, ההספד הזה מוקדם מדי. רבים מאיתנו אופטימיים כרוניים, ואנחנו לא מוותרים כל כך מהר. אנחנו באולם ורבים אחרים בארץ הזאת, עשינו דבר אחד או שניים למען אהובינו, חברינו, הארץ, העולם.

עדיין אנחנו יכולים להיאבק למען חופש, שוויון ואחווה.

שלכם באהבה,
אמיר אוריין

יוסי שוחט
ראינו והתרגשנו !

טובה רוגל כתבה מונודרמה מהודקת, מרתקת ומהפנטת, עם דימויים נפלאים.

הבימוי היה מאופק, מדוייק, מרומז ושוטף, ואיפשר לשחקן הנפלא לצבוע את הבמה במגוון דמויות ודרכי ביטוי. לא היה רגע דל.
בראבו וחיבוק עז ליוצרים !…

נאוה וייסמן
הי טובה,
עבורי היה זה ערב של ניצחון. ניצחון הרוח, הכישרון, האמנות וההתמדה. שלך כיוצרת!
איזו כתיבה נהדרת. מרתקת. לופתת. מתעתעת. מרגשת.
איזו סינרגיה עם היוצרים האחרים, שרה אגמון וג'סאן אשקר.
כולכם מנצחים ניצחון ראוי, ושווה לעצור לרגע ולהכיר בכך. ליהנות מההישג.

רות דר
היי טובה! אני רוצה להודות לך על שהזמנת אותי להצגה "הנשיקה".
היה מעניין ומרתק, ערב של תיאטרון צרוף!
המחזה שלך מצוין! כתוב מעולה, ופותח עולם שלם של אפשרויות לשחקן.
והשחקן בהצגה, באמת, מאוד מרשים,
ואני זוקפת את זאת לטקסט הנהדר שנתת לו!
אז שוב תודה, ובהצלחה להצגה, ולמחזות הבאים שלך!!
רותי. 🌹🌹🌹🌹🌹

ריקי דסקל
מצטרפת לכל המחמאות!
"הנשיקה" – מחזה פיוטי, כתוב נהדר ומשוחק להפליא, מוסיקה, תאורה ותפאורה נהדרים.
בהחלט פנינת תיאטרון בתיאטרון יפו המלא אווירה מיוחדת.