מסע תיאטרוני-מוזיקלי בעקבות החידה הגדולה של שושלת הרמב"ם
האם בנו הצעיר והאהוב של הרמב"ם מימש את חזון אביו?
תיאטרון יפו מציג מסע תיאטרוני-מוזיקלי מפתיע בעקבות החידה הגדולה שמלווה את שושלת הרמב"ם – מדוע בחר בנו אברהם דווקא בדרך מיסטית סוּפית שאינה מקובלת ברוח הקהילה?
ד"ר דליה כהן-קנוהל, אליעז ראובן-דנדקר, דליה פז'נד ורונן כהן יוצאים למסע מרתק – הם נסמכים על טקסטים אותנטיים, ככתבי אברהם בן הרמב"ם ומסמכי הגניזה, ומלווים אותם בשירה סופית.
הרמב"ם כתב על בנו אברהם: "בענייני העולם אין לי נחמה, זולתי בשני דברים: כשאסתכל ואעיין במה שאעיין, ושזה בני אברהם ה' יתעלה נתן לו חן וברכה מברכת מי שנקרא על שמו… כי הוא ענו ושפל שבאנשים, מצורף אל זה טוב מידותיו, והוא בעל שכל דק וטבע נאה, ויהיה לו בעזרת ה' שם בגדולים בלא ספק".
אברהם בן הרמב"ם ניהל כת חסידים שדרכי פולחנם היו ברוח המיסטיקה הסופית – בניגוד למקובל ביהדות. העלילה מתחקה אחר הסיבות לנתיב המיסטי המיוחד שבו בחר רבי אברהם לצעוד, ואחר עלילתה הנפתלת של שושלת הרמב"ם עד להיעלמותה מעל מפת ההיסטוריה.
וכך כתב רבי אברהם על הסוּפים: "אל תחשוב כי לא יאה להשוות את התנהגותם של הנביאים עם התנהגות הנזירים הצופיים שהרי הנזירים חיקו את הנביאים".
תיקוניו של רבי אברהם גוררים מלחמה פנימית בתוך הקהילה ותלונות המגיעות אל הסולטאן. חסידיו במצרים היו מטהרים עצמם לפני התפילה, רוחצים את רגליהם, נערכים בשורות בבית הכנסת, מתפללים בכריעה ומניחים את מצחם על רצפת בית הכנסת. המופע תוהה מדוע תיקן בנו של הרמב"ם את התפילה ושינה אותה? מה ביקש להשיג? האם נטש את מורשת אביו?
משך ההצגה: כ 60 דקות
דליה כהן קנוהל: כתיבה ובימוי
דליה פז'נד: שירה סופית
אליעז ראובן-דנדקר, רונן כהן: משחק
פרופסור ישראל קנוהל: הקראת קטעי מקרא
שלומי דסקל: הקראת שירה ערבית
רפאל כץ: לחן, עריכה מוזיקלית,עריכת וידאו
הרב דוד מנחם: הקלטת נגינת ניי
יערה בארי: הקלטת נגינת קמנצ'ה
שיתוף מוזיקלי עם אמנים מאיראן: יגאל ששון
דף פרסי: אורן ששון דוהול
קטע קריינות טקסט: אדם רובינשטיין
רועי דביר: עיצוב תאורה
צילומי כרזה: דליה כהן קנוהל ואליעז ראובן דנדקר
עיצוב כרזה: קארין קופרמן
מסע תיאטרוני-מוזיקלי בעקבות החידה הגדולה של שושלת הרמב"ם
האם בנו הצעיר והאהוב של הרמב"ם מימש את חזון אביו?
תיאטרון יפו מציג מסע תיאטרוני-מוזיקלי מפתיע בעקבות החידה הגדולה שמלווה את שושלת הרמב"ם – מדוע בחר בנו אברהם דווקא בדרך מיסטית סוּפית שאינה מקובלת ברוח הקהילה?
ד"ר דליה כהן-קנוהל, אליעז ראובן-דנדקר, דליה פז'נד ורונן כהן יוצאים למסע מרתק – הם נסמכים על טקסטים אותנטיים, ככתבי אברהם בן הרמב"ם ומסמכי הגניזה, ומלווים אותם בשירה סופית.
הרמב"ם כתב על בנו אברהם: "בענייני העולם אין לי נחמה, זולתי בשני דברים: כשאסתכל ואעיין במה שאעיין, ושזה בני אברהם ה' יתעלה נתן לו חן וברכה מברכת מי שנקרא על שמו… כי הוא ענו ושפל שבאנשים, מצורף אל זה טוב מידותיו, והוא בעל שכל דק וטבע נאה, ויהיה לו בעזרת ה' שם בגדולים בלא ספק".
אברהם בן הרמב"ם ניהל כת חסידים שדרכי פולחנם היו ברוח המיסטיקה הסופית – בניגוד למקובל ביהדות. העלילה מתחקה אחר הסיבות לנתיב המיסטי המיוחד שבו בחר רבי אברהם לצעוד, ואחר עלילתה הנפתלת של שושלת הרמב"ם עד להיעלמותה מעל מפת ההיסטוריה.
וכך כתב רבי אברהם על הסוּפים: "אל תחשוב כי לא יאה להשוות את התנהגותם של הנביאים עם התנהגות הנזירים הצופיים שהרי הנזירים חיקו את הנביאים".
תיקוניו של רבי אברהם גוררים מלחמה פנימית בתוך הקהילה ותלונות המגיעות אל הסולטאן. חסידיו במצרים היו מטהרים עצמם לפני התפילה, רוחצים את רגליהם, נערכים בשורות בבית הכנסת, מתפללים בכריעה ומניחים את מצחם על רצפת בית הכנסת. המופע תוהה מדוע תיקן בנו של הרמב"ם את התפילה ושינה אותה? מה ביקש להשיג? האם נטש את מורשת אביו?
משך ההצגה: כ 60 דקות
דליה כהן קנוהל: כתיבה ובימוי
דליה פז'נד: שירה סופית
אליעז ראובן-דנדקר, רונן כהן: משחק
פרופסור ישראל קנוהל: הקראת קטעי מקרא
שלומי דסקל: הקראת שירה ערבית
רפאל כץ: לחן, עריכה מוזיקלית,עריכת וידאו
הרב דוד מנחם: הקלטת נגינת ניי
יערה בארי: הקלטת נגינת קמנצ'ה
שיתוף מוזיקלי עם אמנים מאיראן: יגאל ששון
דף פרסי: אורן ששון דוהול
קטע קריינות טקסט: אדם רובינשטיין
רועי דביר: עיצוב תאורה
צילומי כרזה: דליה כהן קנוהל ואליעז ראובן דנדקר
עיצוב כרזה: קארין קופרמן
