הפקה של השלוסתיאטר צלה (גרמניה) בשיתוף עם תיאטרון יפו
סיפור רב-דורי על התקווה לחיים בטוחים ולשלום אחרי 1945. פרויקט תיאטרון בינלאומי, המבוסס על הרומן Who the Fuck is Kafka מאת ליזי דורון, ועל חומרים היסטוריים.
בשנת 1945, לאחר תום המלחמה, התאספו עד 12,000 יהודים ניצולי שואה במחנה העקורים שהוקם על ידי הבריטים, ליד מחנה הריכוז ברגן בלזן. משם החלו את מסעם הארוך לשיקום חייהם. משמעות המחנה לתחיית החיים היהודיים לאחר השואה והקמת מדינת ישראל היא המניע המרכזי לפרויקט התיאטרון, בו אמנים מגרמניה ומישראל חוקרים את מורכבות ההיסטוריה. במוקד הסיפור קבוצה של אמני תיאטרון צעירים שמתכנסים במחנה העקורים ויוצרים את תיאטרון KAZET.
כ65 שנים מאוחר יותר, סופרת ישראלית, בתה ילידת ישראל של אחת מאנשי התיאטרון חווה, דרך מערכת יחסים ידידותית עם עיתונאי פלסטיני, כיצד העבר ממשיך להשפיע על חייהם. היא מבינה כמה מעט היא יודעת על הרקע שלה – ועל זה של האדם איתו היא מדברת. החיפוש שלה אחר סיפורה הנסתר של אמה מוביל אותה לשאלה: מה עלה בגורלה של התקווה שלה, ושל התקווה שלנו?
הסיפור הרב-דורי חוקר את יחסי הגומלין בין אלימות, שתיקה ועקירה. הכמיהה לשלום מחברת בין הדמויות ובין האמנים המעורבים בפרוייקט.
ההצגה באנגלית וגרמנית, כתוביות בעברית
משך ההצגה: כשעתיים וחצי כולל הפסקה
בימוי: דורי אנגל
תפאורה ותלבושות: כריסטיאן הופמן
ניהול מוסיקלי והלחנה: חביב חנה שחאדה
ניהול מוסיקלי ולימוד שירי יידיש: מוריץ ארינג
כוריאוגרפיה: אינה גרקה
רעיון וניהול הפרוייקט: אנדראס דורינג
דרמטורגיה: מתיאס שוברט
צילום: מארי ליביק
משתתפים: מוריץ ארינג, יונתן פידוס בלומאייר, דירק בוטר, בהט קלצ'י, מקס איזינגר, מרלון פרנק, פיליפ קסל, לוקה קול, ח'ליפה נאטור, פיה נול, יעל רוזנס, חביב שחאדה חנא
העיתונות הגרמנית מהללת:
״׳מעבר לשתיקה׳ היא הפקה מורכבת ביותר, שמציגה גישה נועזת. הצגת חובה לתלמידים"
Cellesche Zeitung
“ערב תיאטרון מרשים ביותר… בתום הבכורה היו מחיאות כפיים סוערות על הביצוע המדהים של האנסמבל והנגנים, ומחיאות כפיים נוספות לסופרת ליזי דורון, שהייתה נוכחת והודתה לקהל ולצוות על ההפקה המדהימה"
Celler Presse
"הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות ורקיעות רגליים"
NDR
״׳מעבר לשתיקה׳ מראה עד כמה קשה הגישור על הפערים בסכסוך זה, אך גם – לפחות ברמה הבין-אישית – בהחלט אפשרי, אם אנשים יפגינו אומץ ופתיחות זה כלפי זה. במקביל, ההצגה מהווה תמרור אזהרה לאן מובילות אידיאולוגיות ימניות ודה-הומניזציה של הזולת"
KRITIK
"ערב מרגש, שנוגע בנקודות אקטואליות. במיוחד משום שגיבורי ההצגה, לילי ונאדים, שוברים את השתיקה העוינת כל כך בתקווה למען העתיד"
TAZ
הפקה של השלוסתיאטר צלה (גרמניה) בשיתוף עם תיאטרון יפו
סיפור רב-דורי על התקווה לחיים בטוחים ולשלום אחרי 1945. פרויקט תיאטרון בינלאומי, המבוסס על הרומן Who the Fuck is Kafka מאת ליזי דורון, ועל חומרים היסטוריים.
בשנת 1945, לאחר תום המלחמה, התאספו עד 12,000 יהודים ניצולי שואה במחנה העקורים שהוקם על ידי הבריטים, ליד מחנה הריכוז ברגן בלזן. משם החלו את מסעם הארוך לשיקום חייהם. משמעות המחנה לתחיית החיים היהודיים לאחר השואה והקמת מדינת ישראל היא המניע המרכזי לפרויקט התיאטרון, בו אמנים מגרמניה ומישראל חוקרים את מורכבות ההיסטוריה. במוקד הסיפור קבוצה של אמני תיאטרון צעירים שמתכנסים במחנה העקורים ויוצרים את תיאטרון KAZET.
כ65 שנים מאוחר יותר, סופרת ישראלית, בתה ילידת ישראל של אחת מאנשי התיאטרון חווה, דרך מערכת יחסים ידידותית עם עיתונאי פלסטיני, כיצד העבר ממשיך להשפיע על חייהם. היא מבינה כמה מעט היא יודעת על הרקע שלה – ועל זה של האדם איתו היא מדברת. החיפוש שלה אחר סיפורה הנסתר של אמה מוביל אותה לשאלה: מה עלה בגורלה של התקווה שלה, ושל התקווה שלנו?
הסיפור הרב-דורי חוקר את יחסי הגומלין בין אלימות, שתיקה ועקירה. הכמיהה לשלום מחברת בין הדמויות ובין האמנים המעורבים בפרוייקט.
ההצגה באנגלית וגרמנית, כתוביות בעברית
משך ההצגה: כשעתיים וחצי כולל הפסקה
בימוי: דורי אנגל
תפאורה ותלבושות: כריסטיאן הופמן
ניהול מוסיקלי והלחנה: חביב חנה שחאדה
ניהול מוסיקלי ולימוד שירי יידיש: מוריץ ארינג
כוריאוגרפיה: אינה גרקה
רעיון וניהול הפרוייקט: אנדראס דורינג
דרמטורגיה: מתיאס שוברט
צילום: מארי ליביק
משתתפים: מוריץ ארינג, יונתן פידוס בלומאייר, דירק בוטר, בהט קלצ'י, מקס איזינגר, מרלון פרנק, פיליפ קסל, לוקה קול, ח'ליפה נאטור, פיה נול, יעל רוזנס, חביב שחאדה חנא
העיתונות הגרמנית מהללת:
״׳מעבר לשתיקה׳ היא הפקה מורכבת ביותר, שמציגה גישה נועזת. הצגת חובה לתלמידים"
Cellesche Zeitung
“ערב תיאטרון מרשים ביותר… בתום הבכורה היו מחיאות כפיים סוערות על הביצוע המדהים של האנסמבל והנגנים, ומחיאות כפיים נוספות לסופרת ליזי דורון, שהייתה נוכחת והודתה לקהל ולצוות על ההפקה המדהימה"
Celler Presse
"הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות ורקיעות רגליים"
NDR
״׳מעבר לשתיקה׳ מראה עד כמה קשה הגישור על הפערים בסכסוך זה, אך גם – לפחות ברמה הבין-אישית – בהחלט אפשרי, אם אנשים יפגינו אומץ ופתיחות זה כלפי זה. במקביל, ההצגה מהווה תמרור אזהרה לאן מובילות אידיאולוגיות ימניות ודה-הומניזציה של הזולת"
KRITIK
"ערב מרגש, שנוגע בנקודות אקטואליות. במיוחד משום שגיבורי ההצגה, לילי ונאדים, שוברים את השתיקה העוינת כל כך בתקווה למען העתיד"
TAZ