מסע רטרוספקטיבי על תפקיד המורה בחברה דמוקרטית
– מה נושא השיעור היום?
– חופש הביטוי כתנאי לדמוקרטיה. בזמן מלחמה.
מאיר הוא מורה לאזרחות שמתעקש לעמת את תלמידיו עם שאלות יסוד הנוגעות לחייהם בארץ, במנותק מן השאלה מה אסור כביכול לומר. דרך רגעים בכיתה ומחוצה לה, הגבול בין שיעור למציאות הולך ונשבר, המילים הופכות מסוכנות והמחיר הולך וגדל.
במסע רטרוספקטיבי אנחנו צוללים אחריו לשאלות על תפקיד המורה בחברה דמוקרטית. ועל איך מדליקים אור בחשכה.
המחזה נולד בהשראת סיפורו של ד״ר מאיר ברוכין, מורה לאזרחות והיסטוריה, שנעצר ופוטר שלא כדין בנובמבר 2023, בעקבות התבטאויות פוליטיות ברשת כנגד המלחמה. במהלך ההליכים המשפטיים, בלט הקשר העמוק וההדדי שנרקם בינו לבין תלמידיו. ברוכין נלחם בבית המשפט על זכותם של מורי האזרחות למתוח את מנעד החשיבה האזרחית והפוליטית של תלמידיהם, ועל זכותם של התלמידים לגבש את עמדותיהם המוסריות, במקום לקבלן כתכתיב פוליטי. בסיום מאבקו המשפטי השיבה מדינת ישראל לברוכין את רישיונו, לאחר שבית הדין דחה את הטענה כי אירועי המלחמה שינו את גבולות חופש הביטוי של מורים.
היצירה מוקדשת לכל המורים והמורות שנלחמים יום־יום על הנשמה האזרחית והמוסרית של תלמידיהם, למרות האיומים הללו ולעיתים דווקא בגללם.
משך ההצגה: כ 70 דקות
מאת: בעז גאון
בימוי: אילאיל לב כנען
עיצוב תאורה: יאיר סגל ועדי סומך
עיצוב תלבושות: לירון ספיר
שחקנים: שלום שמואלוב, נעמה מנור ואלדד בן תורה
הפקה וניהול הצגה: ריקי אסור
איור ועיצוב גרפי: נטשה נאומוב
צילום: רדי רובנישטיין
בעז גאון הוא מחזאי, סופר ותסריטאי ישראלי, בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני מה־London School of Economics. יצירותיו עלו בתיאטראות המרכזיים בישראל ובחו״ל. בין מחזותיו הבולטים: ״בוגד״ (תיאטרון באר שבע, עיבוד לאויב העם של איבסן), ״ארגנטינה״ (תיאטרון חיפה) ו״השיבה לחיפה״, עיבוד לנובלה ״השב לחיפה״ מאת ע׳סאן כנפאני (תיאטרון הקאמרי ותיאטרון ג׳יי בוושינגטון). בשנת 2025 פרסם את הרומן ״יואב! יואב!״ (עם עובד), ובימים אלה נמצא בעריכה סרטו העלילתי החדש ״יהורם וגילה״, שהופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלית.
במרכז יצירתו של גאון עומדים לא פעם דמויות הנקלעות לעימות עם מערכות פוליטיות, חברתיות או מוסריות עוצמתיות מהן לכאורה — הדורשות מהן לקבל הכרעות אישיות הרות גורל.
אילאיל לב כנען היא במאית ויוצרת תיאטרון, בוגרת לימודי פילוסופיה ותיאטרון ותואר שני בבימוי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעבודותיה היא עוסקת בשאלות פוליטיות, בין הממסד לאינדיבידואל והקולקטיב לפרט. היא עובדת עם טקסטים דרמטיים לצד עבודה פרגמנטרית עם חומרים דוקומנטריים, פילוסופים, פואטיים ועוד.
בין עבודותיה: “לפני מי להשתחוות” (זוכת ציון לשבח על השימוש בתיאטרון ככלי להתנגדות, פסטיבל עכו 2021), “שיעורי בית” (2024) ו"בעיות מילוליות" (2016), (כחלק מטרילוגיה מוזיקלית-דוקומנטרית מאת אורי עגנון, מוזאון תל אביב לאמנות), “הלילה חלמתי על ראש הממשלה” (קברט של חלומות אמתים שחלמו אנשים על ראש ממשלת ישראל), ”מקלט 02” (זוכת פרס האנסמבל והבימוי, פסטיבל עכו 2014).
מסע רטרוספקטיבי על תפקיד המורה בחברה דמוקרטית
– מה נושא השיעור היום?
– חופש הביטוי כתנאי לדמוקרטיה. בזמן מלחמה.
מאיר הוא מורה לאזרחות שמתעקש לעמת את תלמידיו עם שאלות יסוד הנוגעות לחייהם בארץ, במנותק מן השאלה מה אסור כביכול לומר. דרך רגעים בכיתה ומחוצה לה, הגבול בין שיעור למציאות הולך ונשבר, המילים הופכות מסוכנות והמחיר הולך וגדל.
במסע רטרוספקטיבי אנחנו צוללים אחריו לשאלות על תפקיד המורה בחברה דמוקרטית. ועל איך מדליקים אור בחשכה.
המחזה נולד בהשראת סיפורו של ד״ר מאיר ברוכין, מורה לאזרחות והיסטוריה, שנעצר ופוטר שלא כדין בנובמבר 2023, בעקבות התבטאויות פוליטיות ברשת כנגד המלחמה. במהלך ההליכים המשפטיים, בלט הקשר העמוק וההדדי שנרקם בינו לבין תלמידיו. ברוכין נלחם בבית המשפט על זכותם של מורי האזרחות למתוח את מנעד החשיבה האזרחית והפוליטית של תלמידיהם, ועל זכותם של התלמידים לגבש את עמדותיהם המוסריות, במקום לקבלן כתכתיב פוליטי. בסיום מאבקו המשפטי השיבה מדינת ישראל לברוכין את רישיונו, לאחר שבית הדין דחה את הטענה כי אירועי המלחמה שינו את גבולות חופש הביטוי של מורים.
היצירה מוקדשת לכל המורים והמורות שנלחמים יום־יום על הנשמה האזרחית והמוסרית של תלמידיהם, למרות האיומים הללו ולעיתים דווקא בגללם.
משך ההצגה: כ 70 דקות
מאת: בעז גאון
בימוי: אילאיל לב כנען
עיצוב תאורה: יאיר סגל ועדי סומך
עיצוב תלבושות: לירון ספיר
שחקנים: שלום שמואלוב, נעמה מנור ואלדד בן תורה
הפקה וניהול הצגה: ריקי אסור
איור ועיצוב גרפי: נטשה נאומוב
צילום: רדי רובנישטיין
בעז גאון הוא מחזאי, סופר ותסריטאי ישראלי, בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני מה־London School of Economics. יצירותיו עלו בתיאטראות המרכזיים בישראל ובחו״ל. בין מחזותיו הבולטים: ״בוגד״ (תיאטרון באר שבע, עיבוד לאויב העם של איבסן), ״ארגנטינה״ (תיאטרון חיפה) ו״השיבה לחיפה״, עיבוד לנובלה ״השב לחיפה״ מאת ע׳סאן כנפאני (תיאטרון הקאמרי ותיאטרון ג׳יי בוושינגטון). בשנת 2025 פרסם את הרומן ״יואב! יואב!״ (עם עובד), ובימים אלה נמצא בעריכה סרטו העלילתי החדש ״יהורם וגילה״, שהופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלית.
במרכז יצירתו של גאון עומדים לא פעם דמויות הנקלעות לעימות עם מערכות פוליטיות, חברתיות או מוסריות עוצמתיות מהן לכאורה — הדורשות מהן לקבל הכרעות אישיות הרות גורל.
אילאיל לב כנען היא במאית ויוצרת תיאטרון, בוגרת לימודי פילוסופיה ותיאטרון ותואר שני בבימוי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעבודותיה היא עוסקת בשאלות פוליטיות, בין הממסד לאינדיבידואל והקולקטיב לפרט. היא עובדת עם טקסטים דרמטיים לצד עבודה פרגמנטרית עם חומרים דוקומנטריים, פילוסופים, פואטיים ועוד.
בין עבודותיה: “לפני מי להשתחוות” (זוכת ציון לשבח על השימוש בתיאטרון ככלי להתנגדות, פסטיבל עכו 2021), “שיעורי בית” (2024) ו"בעיות מילוליות" (2016), (כחלק מטרילוגיה מוזיקלית-דוקומנטרית מאת אורי עגנון, מוזאון תל אביב לאמנות), “הלילה חלמתי על ראש הממשלה” (קברט של חלומות אמתים שחלמו אנשים על ראש ממשלת ישראל), ”מקלט 02” (זוכת פרס האנסמבל והבימוי, פסטיבל עכו 2014).